איזכר

Hebrew

Root
א־ז־כ־ר (ʾ-z-k-r)

Verb

איזכר / אִזְכֵּר • (iz'kér) (pi'el construction, passive counterpart אוזכר / אֻזְכַּר)

1. to make a reference, to refer to, to quote

Conjugation

Conjugation of איזכר / אִזְכֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְאַזְכֵּר action noun: איזכור / אִזְכּוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	איזכרתי / אִזְכַּרְתִּי		איזכרנו / אִזְכַּרְנוּ
	second	איזכרת / אִזְכַּרְתָּ	איזכרת / אִזְכַּרְתְּ	איזכרתם / אִזְכַּרְתֶּם	איזכרתן / אִזְכַּרְתֶּן
	third	איזכר / אִזְכֵּר	איזכרה / אִזְכְּרָה	איזכרו / אִזְכְּרוּ
present		מְאַזְכֵּר	מְאַזְכֶּרֶת	מְאַזְכְּרִים	מְאַזְכְּרוֹת
future	first	אֲאַזְכֵּר		נְאַזְכֵּר
	second	תְּאַזְכֵּר	תְּאַזְכְּרִי	תְּאַזְכְּרוּ	תְּאַזְכֵּרְנָה1
	third	יְאַזְכֵּר	תְּאַזְכֵּר	יְאַזְכְּרוּ	תְּאַזְכֵּרְנָה1
imperative		אַזְכֵּר	אַזְכְּרִי	אַזְכְּרוּ	אַזְכֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.