אוזכר

Hebrew

Root
א־ז־כ־ר (ʾ-z-k-r)

Verb

אוזכר / אֻזְכַּר • (uz'kár) (pu'al construction, active counterpart איזכר / אִזְכֵּר)

1. to be referenced, to be referred to, to be quoted

Conjugation

Conjugation of אוזכר / אֻזְכַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	אוזכרתי / אֻזְכַּרְתִּי		אוזכרנו / אֻזְכַּרְנוּ
	second	אוזכרת / אֻזְכַּרְתָּ	אוזכרת / אֻזְכַּרְתְּ	אוזכרתם / אֻזְכַּרְתֶּם	אוזכרתן / אֻזְכַּרְתֶּן
	third	אוזכר / אֻזְכַּר	אוזכרה / אֻזְכְּרָה	אוזכרו / אֻזְכְּרוּ
present		מאוזכר / מְאֻזְכָּר	מאוזכרת / מְאֻזְכֶּרֶת	מאוזכרים / מְאֻזְכָּרִים	מאוזכרות / מְאֻזְכָּרוֹת
future	first	אאוזכר / אֲאֻזְכַּר		נאוזכר / נְאֻזְכַּר
	second	תאוזכר / תְּאֻזְכַּר	תאוזכרי / תְּאֻזְכְּרִי	תאוזכרו / תְּאֻזְכְּרוּ	תאוזכרנה / תְּאֻזְכַּרְנָה1
	third	יאוזכר / יְאֻזְכַּר	תאוזכר / תְּאֻזְכַּר	יאוזכרו / יְאֻזְכְּרוּ	תאוזכרנה / תְּאֻזְכַּרְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.