אַה דֵירֵיטוֹ

Judeo-Italian

Adverb

אַה דֵירֵיטוֹ (ʔah dereṭo /a dereto/)

1. backward (at, near or towards the rear)
   • 16^th century [750–450 BCE], “לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יִרְמִיַהוּ [Lu libero de Jirmiau, The Book of Jeremiah]”, in נְבִיאִים [Neviim, Prophets]‎^[1] (manuscript), translation of נְבִיאִים [Nəvīʾīm, Prophets] (in Biblical Hebrew), chapter 7, verse 23, leaf 2, right page, lines 23–26:

     אֵי נִין אִינְטֵיסֵירוֹ אֵי נוּן קְלֵינַארוֹ לַה רֵיקֵילַה לוּרַה אֵי יִירוֹ אִין קוּנְסִילְייִי אִין פֵינְצֵירוֹ דֵי לוּ קוֹרוֹ לוּרוֹ רִיאוֹ אֵי פֿוּרוֹ אַה דֵירֵיטוֹ אֵי נוֹ דֵינַאנְצִי׃ (Judeo-Roman)

     ʔe nun ʔinəṭesero ʔe nun qəlaʔnaʔro lah reqelah lurah ʔe yiro ʔin qunəsiləyyi ʔin penəṣero de lu qoro luro riʔo ʔe p̄uro ʔah dereṭo ʔe no denaʔnəṣi.

     /E nun intesero, e nun clenaro la rechela lura; e jiro in cunsigli, in penzero de lu coro luro rio; e furo a dereto, e no denanzi./

     And they did not listen, and did not pay attention; and they went in counsels, and in the stubbornness of their own evil heart; and they were backward, not forward.