תפקד

Hebrew

Verb

תִּפְקֵד • (tifkéd) (pi'el construction)

1. To function, operate, work: to perform a function.

Conjugation

Conjugation of תיפקד / תִּפְקֵד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְתַפְקֵד action noun: תיפקוד / תִּפְקוּד
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	תיפקדתי / תִּפְקַדְתִּי		תיפקדנו / תִּפְקַדְנוּ
	second	תיפקדת / תִּפְקַדְתָּ	תיפקדת / תִּפְקַדְתְּ	תיפקדתם / תִּפְקַדְתֶּם	תיפקדתן / תִּפְקַדְתֶּן
	third	תיפקד / תִּפְקֵד	תיפקדה / תִּפְקְדָה	תיפקדו / תִּפְקְדוּ
present		מְתַפְקֵד	מְתַפְקֶדֶת	מְתַפְקְדִים	מְתַפְקְדוֹת
future	first	אֲתַפְקֵד		נְתַפְקֵד
	second	תְּתַפְקֵד	תְּתַפְקְדִי	תְּתַפְקְדוּ	תְּתַפְקֵדְנָה1
	third	יְתַפְקֵד	תְּתַפְקֵד	יְתַפְקְדוּ	תְּתַפְקֵדְנָה1
imperative		תַּפְקֵד	תַּפְקְדִי	תַּפְקְדוּ	תַּפְקֵדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• דפקת