תסביח
Arabic
[edit]Noun
[edit]תסביח • (tasbīḥ) m
- Judeo-Arabic spelling of تَسْبِيح (tasbīḥ, “praise”)
- c. 10th century, Saadia Gaon, Tafsir[1], Exodus 15:1:
- חינידׄ סבח מוסי ובנו אסראיל בהדׄא אלתסביח ללה וקאלו׃
- ḥīnaʔiḏin sabbaḥa mūsā wabanū ʔisrāʔīla bihāḏā t-tasbīḥi lillāhi waqālū.
- Thereupon praised Moses and the sons of Israel by this praise to God and said: