תמרן

Hebrew

Root
ת־מ־ר־ן (t-m-r-n)

Verb

תִּמְרֵן • (timrén) (pi'el construction)

1. to manoeuvre

Conjugation

Conjugation of תימרן / תִּמְרֵן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְתַמְרֵן action noun: תימרון / תִּמְרוּן
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	תימרנתי / תִּמְרַנְתִּי		תימרנו / תִּמְרַנּוּ
	second	תימרנת / תִּמְרַנְתָּ	תימרנת / תִּמְרַנְתְּ	תימרנתם / תִּמְרַנְתֶּם	תימרנתן / תִּמְרַנְתֶּן
	third	תימרן / תִּמְרֵן	תימרנה / תִּמְרְנָה	תימרנו / תִּמְרְנוּ
present		מְתַמְרֵן	מְתַמְרֶנֶת	מְתַמְרְנִים	מְתַמְרְנוֹת
future	first	אֲתַמְרֵן		נְתַמְרֵן
	second	תְּתַמְרֵן	תְּתַמְרְנִי	תְּתַמְרְנוּ	תְּתַמְרֵנָּה1
	third	יְתַמְרֵן	תְּתַמְרֵן	יְתַמְרְנוּ	תְּתַמְרֵנָּה1
imperative		תַּמְרֵן	תַּמְרְנִי	תַּמְרְנוּ	תַּמְרֵנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “תמרן” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language