תלה

Hebrew

Root
ת־ל־ה (t-l-h)
4 terms

Verb

תָּלָה • (talá) (pa'al construction, passive counterpart נִתְלָה) (transitive)

1. To hang (clothing, curtains, a shelf, etc.), as on a hook or hanger.
2. (specifically) To hang (a person): to execute a person by hanging.

Conjugation

Conjugation of תָּלָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לִתְלוֹת action noun: תְּלִיָּה passive participle: תָּלוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	תָּלִיתִי		תָּלִינוּ
	second	תָּלִיתָ	תָּלִית	תְּלִיתֶם1	תְּלִיתֶן1
	third	תָּלָה	תָּלְתָה	תָּלוּ
present		תּוֹלֶה	תּוֹלָה	תּוֹלִים	תּוֹלוֹת
future	first	אֶתְלֶה		נִתְלֶה
	second	תִּתְלֶה	תִּתְלִי	תִּתְלוּ	תִּתְלֶינָה2
	third	יִתְלֶה	תִּתְלֶה	יִתְלוּ	תִּתְלֶינָה2
imperative		תְּלֵה	תְּלִי	תְּלוּ	תְּלֶינָה2
notes		Pronounced תָּלִיתֶם and תָּלִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• תלוי (talúi)
• תלייה (t'liyá)

References

• H8518 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible