תיאר

Hebrew

Root
ת־א־ר (t-ʾ-r)
4 terms

Verb

תיאר / תֵּאֵר • (te'er) (pi'el construction, passive counterpart תואר / תֹּאַר)

1. to describe

Conjugation

Conjugation of תיאר / תֵּאֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְתָאֵר
		action noun		תיאור / תֵּאוּר
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	תיארתי / תֵּאַרְתִּי		תיארנו / תֵּאַרְנוּ
	second	תיארת / תֵּאַרְתָּ	תיארת / תֵּאַרְתְּ	תיארתם / תֵּאַרְתֶּם	תיארתן / תֵּאַרְתֶּן
	third	תיאר / תֵּאֵר	תיארה / תֵּאֲרָה	תיארו / תֵּאֲרוּ
present		מְתָאֵר	מְתָאֶרֶת	מְתָאֲרִים	מְתָאֲרוֹת
future	first	אֲתָאֵר		נְתָאֵר
	second	תְּתָאֵר	תְּתָאֲרִי	תְּתָאֲרוּ	תְּתָאֵרְנָה1
	third	יְתָאֵר	תְּתָאֵר	יְתָאֲרוּ	תְּתָאֵרְנָה1
imperative		תָּאֵר	תָּאֲרִי	תָּאֲרוּ	תָּאֵרְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.