שנוא
Hebrew
[edit]Alternative forms
[edit]- שָׂנוּי (sanúi)
Etymology
[edit]| Root |
|---|
| שׂ־נ־א (s-n-ʾ) |
Passive participle of שָׂנֵא (sané), from the root שׂ־נ־א (ś-n-').
Adjective
[edit]שָׂנוּא • (sanú) (feminine שְׂנוּאָה, masculine plural שְׂנוּאִים, feminine plural שְׂנוּאוֹת)
- Hated; unloved.
- Deuteronomy 21:15:
- כִּי־תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה […]
- ki-tihyéina l'ísh sh'téi nashím ha'akhát ahuvá v'ha'akhát s'nu'á […]
- If a man will have two wives, the one loved and the other hated, […]
- כִּי־תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה […]
- Deuteronomy 21:15:
References
[edit]- “שָׂנוּא” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שׁוֹשָׁן) et al., הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ (ha-milón he-khadásh, “The New Dictionary”), Kiryat-Sefer Ltd. (קִרְיַת־סֵפֶר בְּע״ם) (1984), →ISBN, volume 3 of 3 (ק to ת), page 1393.