שיכר

Hebrew

Root
שׁ־כ־ר (sh-k-r)
5 terms

Noun

שיכר / שֵׁכָר • (shekhár) m

1. Excessive spelling of שֵׁכָר

Verb

שיכר / שִׁכֵּר • (shikér) (pi'el construction)

1. to inebriate

Conjugation

Conjugation of שיכר / שִׁכֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְשַׁכֵּר
		action noun		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	שיכרתי / שִׁכַּרְתִּי		שיכרנו / שִׁכַּרְנוּ
	second	שיכרת / שִׁכַּרְתָּ	שיכרת / שִׁכַּרְתְּ	שיכרתם / שִׁכַּרְתֶּם	שיכרתן / שִׁכַּרְתֶּן
	third	שיכר / שִׁכֵּר	שיכרה / שִׁכְּרָה	שיכרו / שִׁכְּרוּ
present		מְשַׁכֵּר	מְשַׁכֶּרֶת	מְשַׁכְּרִים	מְשַׁכְּרוֹת
future	first	אֲשַׁכֵּר		נְשַׁכֵּר
	second	תְּשַׁכֵּר	תְּשַׁכְּרִי	תְּשַׁכְּרוּ	תְּשַׁכֵּרְנָה1
	third	יְשַׁכֵּר	תְּשַׁכֵּר	יְשַׁכְּרוּ	תְּשַׁכֵּרְנָה1
imperative		שַׁכֵּר	שַׁכְּרִי	שַׁכְּרוּ	שַׁכֵּרְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• H7937 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “שיכר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

• שיכר on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he