רתם

Hebrew

Root
ר־ת־ם (r-t-m)
2 terms

Verb

רָתַם • (ratám) (pa'al construction)

1. to harness

Conjugation

Conjugation of רָתַם (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לרתום / לִרְתֹּם
		action noun		רְתִימָה
		passive participle		רָתוּם
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	רָתַמְתִּי		רָתַמְנוּ
	second	רָתַמְתָּ	רָתַמְתְּ	רְתַמְתֶּם1	רְתַמְתֶּן1
	third	רָתַם	רָתְמָה	רָתְמוּ
present		רוֹתֵם	רוֹתֶמֶת	רוֹתְמִים	רוֹתְמוֹת
future	first	ארתום / אֶרְתֹּם		נרתום / נִרְתֹּם
	second	תרתום / תִּרְתֹּם	תִּרְתְּמִי	תִּרְתְּמוּ	תרתומנה / תִּרְתֹּמְנָה2
	third	ירתום / יִרְתֹּם	תרתום / תִּרְתֹּם	יִרְתְּמוּ	תרתומנה / תִּרְתֹּמְנָה2
imperative		רתום / רְתֹם	רִתְמִי	רִתְמוּ	רתומנה / רְתֹמְנָה2

¹ Pronounced רָתַמְתֶּם and רָתַמְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

Noun

רֹתֶם • (rótem) m

1. defective spelling of רותם

References

• “רתם” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language