ריקע

Hebrew

Root
ר־ק־ע (r-q-ʿ)

Verb

ריקע / רִקֵּעַ • (rikéa') (pi'el construction)

1. to flatten, hammer out
   • Tanach, Exodus 39:3, with translation of the King James Version:

     וַיְרַקְּעוּ אֶת־פַּחֵי הַזָּהָב וְקִצֵּץ פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן וּבְתוֹךְ תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבְתוֹךְ הַשֵּׁשׁ מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב׃

     vay'rak'ú et-pakhéi hazaháv v'kitséts p'tilím la'asót b'tókh hat'khélet uv'tókh ha'argamán uv'tókh tolá'at hashaní uv'tókh hashésh ma'asé khoshév.

     And they did beat the gold into thin plates, and cut [it into] wires, to work [it] in the blue, and in the purple, and in the scarlet, and in the fine linen, [with] cunning work.

   • Tanach, Numbers 16:39, with translation of the King James Version:

     וַיִּקַּח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֵת מַחְתּוֹת הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַשְּׂרֻפִים וַיְרַקְּעוּם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ׃

     vayikákh el'azár hakohén et makhtót han'khóshet ashér hikrívu has'rufím vay'rak'úm tsipúi lamizbéakh.

     And Eleazar the priest took the brasen censers, wherewith they that were burnt had offered; and they were made broad [plates for] a covering of the altar:

Conjugation

Conjugation of ריקע / רִקֵּעַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְרַקֵּעַ action noun: ריקוע / רִקּוּעַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ריקעתי / רִקַּעְתִּי		ריקענו / רִקַּעְנוּ
	second	ריקעת / רִקַּעְתָּ	ריקעת / רִקַּעְתְּ	ריקעתם / רִקַּעְתֶּם	ריקעתן / רִקַּעְתֶּן
	third	ריקע / רִקֵּעַ	ריקעה / רִקְּעָה	ריקעו / רִקְּעוּ
present		מְרַקֵּעַ	מְרַקַּעַת	מְרַקְּעִים	מְרַקְּעוֹת
future	first	אֲרַקֵּעַ		נְרַקֵּעַ
	second	תְּרַקֵּעַ	תְּרַקְּעִי	תְּרַקְּעוּ	תְּרַקַּעְנָה1
	third	יְרַקֵּעַ	תְּרַקֵּעַ	יְרַקְּעוּ	תְּרַקַּעְנָה1
imperative		רַקֵּעַ	רַקְּעִי	רַקְּעוּ	רַקַּעְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.