ריכז

Hebrew

Root
ר־כ־ז (r-k-z)

Verb

ריכז / רִכֵּז • (rikéz) (pi'el construction)

1. to concentrate

Conjugation

Conjugation of ריכז / רִכֵּז (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְרַכֵּז action noun: ריכוז / רִכּוּז
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ריכזתי / רִכַּזְתִּי		ריכזנו / רִכַּזְנוּ
	second	ריכזת / רִכַּזְתָּ	ריכזת / רִכַּזְתְּ	ריכזתם / רִכַּזְתֶּם	ריכזתן / רִכַּזְתֶּן
	third	ריכז / רִכֵּז	ריכזה / רִכְּזָה	ריכזו / רִכְּזוּ
present		מְרַכֵּז	מְרַכֶּזֶת	מְרַכְּזִים	מְרַכְּזוֹת
future	first	אֲרַכֵּז		נְרַכֵּז
	second	תְּרַכֵּז	תְּרַכְּזִי	תְּרַכְּזוּ	תְּרַכֵּזְנָה1
	third	יְרַכֵּז	תְּרַכֵּז	יְרַכְּזוּ	תְּרַכֵּזְנָה1
imperative		רַכֵּז	רַכְּזִי	רַכְּזוּ	רַכֵּזְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “ריכז” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language