ריחרח

Hebrew

Verb

ריחרח / רִחְרֵחַ • (rikhréakh) (pi'el construction)

1. to sniff

Conjugation

Conjugation of ריחרח / רִחְרֵחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְרַחְרֵחַ
		action noun		ריחרוח / רִחְרוּחַ
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	ריחרחתי / רִחְרַחְתִּי		ריחרחנו / רִחְרַחְנוּ
	second	ריחרחת / רִחְרַחְתָּ	ריחרחת / רִחְרַחְתְּ	ריחרחתם / רִחְרַחְתֶּם	ריחרחתן / רִחְרַחְתֶּן
	third	ריחרח / רִחְרֵחַ	ריחרחה / רִחְרְחָה	ריחרחו / רִחְרְחוּ
present		מְרַחְרֵחַ	מְרַחְרַחַת	מְרַחְרְחִים	מְרַחְרְחוֹת
future	first	אֲרַחְרֵחַ		נְרַחְרֵחַ
	second	תְּרַחְרֵחַ	תְּרַחְרְחִי	תְּרַחְרְחוּ	תְּרַחְרַחְנָה1
	third	יְרַחְרֵחַ	תְּרַחְרֵחַ	יְרַחְרְחוּ	תְּרַחְרַחְנָה1
imperative		רַחְרֵחַ	רַחְרְחִי	רַחְרְחוּ	רַחְרַחְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• הֵרִיחַ (heríakh, “to smell”)