רידד

Hebrew

Root
ר־ד־ד (r-d-d)

Verb

רידד / רִדֵּד • (ridéd) (pi'el construction)

1. roll out

Conjugation

Conjugation of רידד / רִדֵּד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְרַדֵּד action noun: רידוד / רִדּוּד
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	רידדתי / רִדַּדְתִּי		רידדנו / רִדַּדְנוּ
	second	רידדת / רִדַּדְתָּ	רידדת / רִדַּדְתְּ	רידדתם / רִדַּדְתֶּם	רידדתן / רִדַּדְתֶּן
	third	רידד / רִדֵּד	רידדה / רִדְּדָה	רידדו / רִדְּדוּ
present		מְרַדֵּד	מְרַדֶּדֶת	מְרַדְּדִים	מְרַדְּדוֹת
future	first	אֲרַדֵּד		נְרַדֵּד
	second	תְּרַדֵּד	תְּרַדְּדִי	תְּרַדְּדוּ	תְּרַדֵּדְנָה1
	third	יְרַדֵּד	תְּרַדֵּד	יְרַדְּדוּ	תְּרַדֵּדְנָה1
imperative		רַדֵּד	רַדְּדִי	רַדְּדוּ	רַדֵּדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “רידד” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language