ריגש

Hebrew

Root
ר־ג־שׁ (r-g-sh)

Verb

ריגש / רִגֵּשׁ • (rigésh) (pi'el construction)

1. to excite

Conjugation

Conjugation of ריגש / רִגֵּשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְרַגֵּשׁ action noun: ריגוש / רִגּוּשׁ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ריגשתי / רִגַּשְׁתִּי		ריגשנו / רִגַּשְׁנוּ
	second	ריגשת / רִגַּשְׁתָּ	ריגשת / רִגַּשְׁתְּ	ריגשתם / רִגַּשְׁתֶּם	ריגשתן / רִגַּשְׁתֶּן
	third	ריגש / רִגֵּשׁ	ריגשה / רִגְּשָׁה	ריגשו / רִגְּשׁוּ
present		מְרַגֵּשׁ	מְרַגֶּשֶׁת	מְרַגְּשִׁים	מְרַגְּשׁוֹת
future	first	אֲרַגֵּשׁ		נְרַגֵּשׁ
	second	תְּרַגֵּשׁ	תְּרַגְּשִׁי	תְּרַגְּשׁוּ	תְּרַגֵּשְׁנָה1
	third	יְרַגֵּשׁ	תְּרַגֵּשׁ	יְרַגְּשׁוּ	תְּרַגֵּשְׁנָה1
imperative		רַגֵּשׁ	רַגְּשִׁי	רַגְּשׁוּ	רַגֵּשְׁנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “רגש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language