רושש

Hebrew

Verb

רוֹשֵׁשׁ • (roshésh) (pi'el construction)

1. to impoverish

Conjugation

Conjugation of רוֹשֵׁשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְרוֹשֵׁשׁ action noun: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	רוֹשַׁשְׁתִּי		רוֹשַׁשְׁנוּ
	second	רוֹשַׁשְׁתָּ	רוֹשַׁשְׁתְּ	רוֹשַׁשְׁתֶּם	רוֹשַׁשְׁתֶּן
	third	רוֹשֵׁשׁ	רוֹשְׁשָׁה	רוֹשְׁשׁוּ
present		מְרוֹשֵׁשׁ	מְרוֹשֶׁשֶׁת	מְרוֹשְׁשִׁים	מְרוֹשְׁשׁוֹת
future	first	אֲרוֹשֵׁשׁ		נְרוֹשֵׁשׁ
	second	תְּרוֹשֵׁשׁ	תְּרוֹשְׁשִׁי	תְּרוֹשְׁשׁוּ	תְּרוֹשֵׁשְׁנָה1
	third	יְרוֹשֵׁשׁ	תְּרוֹשֵׁשׁ	יְרוֹשְׁשׁוּ	תְּרוֹשֵׁשְׁנָה1
imperative		רוֹשֵׁשׁ	רוֹשְׁשִׁי	רוֹשְׁשׁוּ	רוֹשֵׁשְׁנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• שורש