קרץ

Hebrew

Root
ק־ר־ץ (q-r-ts)

Verb

קָרַץ • (karáts) (pa'al construction)

1. to cut out, to divide (dough)

Conjugation

Conjugation of קָרַץ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לקרוץ / לִקְרֹץ action noun: — passive participle: קָרוּץ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קָרַצְתִּי		קָרַצְנוּ
	second	קָרַצְתָּ	קָרַצְתְּ	קְרַצְתֶּם1	קְרַצְתֶּן1
	third	קָרַץ	קָרְצָה	קָרְצוּ
present		קוֹרֵץ	קוֹרֶצֶת	קוֹרְצִים	קוֹרְצוֹת
future	first	אקרוץ / אֶקְרֹץ		נקרוץ / נִקְרֹץ
	second	תקרוץ / תִּקְרֹץ	תִּקְרְצִי	תִּקְרְצוּ	תקרוצנה / תִּקְרֹצְנָה2
	third	יקרוץ / יִקְרֹץ	תקרוץ / תִּקְרֹץ	יִקְרְצוּ	תקרוצנה / תִּקְרֹצְנָה2
imperative		קרוץ / קְרֹץ	קִרְצִי	קִרְצוּ	קרוצנה / קְרֹצְנָה2
notes		Pronounced קָרַצְתֶּם and קָרַצְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• H7169 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “קרץ” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language