קישר

Hebrew

Root
ק־שׁ־ר (q-sh-r)
7 terms

Alternative forms

• קִשֵּׁר (defective spelling)

Etymology

From the root ק־ש־ר (q-sh-r), in the pi`el conjugation.

Verb

קישר / קִשֵּׁר • (kishér) (pi'el construction)

1. To connect, tie.

Conjugation

Conjugation of קישר / קִשֵּׁר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְקַשֵּׁר
		action noun		קישור / קִשּׁוּר
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	קישרתי / קִשַּׁרְתִּי		קישרנו / קִשַּׁרְנוּ
	second	קישרת / קִשַּׁרְתָּ	קישרת / קִשַּׁרְתְּ	קישרתם / קִשַּׁרְתֶּם	קישרתן / קִשַּׁרְתֶּן
	third	קישר / קִשֵּׁר	קישרה / קִשְּׁרָה	קישרו / קִשְּׁרוּ
present		מְקַשֵּׁר	מְקַשֶּׁרֶת	מְקַשְּׁרִים	מְקַשְּׁרוֹת
future	first	אֲקַשֵּׁר		נְקַשֵּׁר
	second	תְּקַשֵּׁר	תְּקַשְּׁרִי	תְּקַשְּׁרוּ	תְּקַשֵּׁרְנָה1
	third	יְקַשֵּׁר	תְּקַשֵּׁר	יְקַשְּׁרוּ	תְּקַשֵּׁרְנָה1
imperative		קַשֵּׁר	קַשְּׁרִי	קַשְּׁרוּ	קַשֵּׁרְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• שיקר
• שקרי