קישר

Hebrew

Root
ק־שׁ־ר (q-sh-r)

Alternative forms

• קִשֵּׁר (defective spelling)

Etymology

From the root ק־ש־ר (q-sh-r), in the pi`el conjugation.

Verb

קישר / קִשֵּׁר • (kishér) (pi'el construction)

1. To connect, tie.

Conjugation

Conjugation of קישר / קִשֵּׁר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְקַשֵּׁר action noun: קישור / קִשּׁוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קישרתי / קִשַּׁרְתִּי		קישרנו / קִשַּׁרְנוּ
	second	קישרת / קִשַּׁרְתָּ	קישרת / קִשַּׁרְתְּ	קישרתם / קִשַּׁרְתֶּם	קישרתן / קִשַּׁרְתֶּן
	third	קישר / קִשֵּׁר	קישרה / קִשְּׁרָה	קישרו / קִשְּׁרוּ
present		מְקַשֵּׁר	מְקַשֶּׁרֶת	מְקַשְּׁרִים	מְקַשְּׁרוֹת
future	first	אֲקַשֵּׁר		נְקַשֵּׁר
	second	תְּקַשֵּׁר	תְּקַשְּׁרִי	תְּקַשְּׁרוּ	תְּקַשֵּׁרְנָה1
	third	יְקַשֵּׁר	תְּקַשֵּׁר	יְקַשְּׁרוּ	תְּקַשֵּׁרְנָה1
imperative		קַשֵּׁר	קַשְּׁרִי	קַשְּׁרוּ	קַשֵּׁרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• שיקר
• שקרי