קינח

Hebrew

Root
ק־נ־ח (q-n-kh)

Verb

קינח / קִנֵּחַ • (kinéakh) (pi'el construction)

1. to wipe dry
2. to eat dessert

Conjugation

Conjugation of קינח / קִנֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְקַנֵּחַ action noun: קינוח / קִנּוּחַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קינחתי / קִנַּחְתִּי		קינחנו / קִנַּחְנוּ
	second	קינחת / קִנַּחְתָּ	קינחת / קִנַּחְתְּ	קינחתם / קִנַּחְתֶּם	קינחתן / קִנַּחְתֶּן
	third	קינח / קִנֵּחַ	קינחה / קִנְּחָה	קינחו / קִנְּחוּ
present		מְקַנֵּחַ	מְקַנַּחַת	מְקַנְּחִים	מְקַנְּחוֹת
future	first	אֲקַנֵּחַ		נְקַנֵּחַ
	second	תְּקַנֵּחַ	תְּקַנְּחִי	תְּקַנְּחוּ	תְּקַנַּחְנָה1
	third	יְקַנֵּחַ	תְּקַנֵּחַ	יְקַנְּחוּ	תְּקַנַּחְנָה1
imperative		קַנֵּחַ	קַנְּחִי	קַנְּחוּ	קַנַּחְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “קינח” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language