קילל
Hebrew
[edit]| Root |
|---|
| ק־ל־ל (q-l-l) |
Verb
[edit]קילל / קִלֵּל • (kilél) (pi'el construction)
- to curse
Conjugation
[edit]Conjugation of קילל / קִלֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | קיללתי / קִלַּלְתִּי | קיללנו / קִלַּלְנוּ | ||
| second | קיללת / קִלַּלְתָּ | קיללת / קִלַּלְתְּ | קיללתם / קִלַּלְתֶּם | קיללתן / קִלַּלְתֶּן | |
| third | קילל / קִלֵּל | קיללה / קִלְּלָה | קיללו / קִלְּלוּ | ||
| present | מְקַלֵּל | מְקַלֶּלֶת | מְקַלְּלִים | מְקַלְּלוֹת | |
| future | first | אֲקַלֵּל | נְקַלֵּל | ||
| second | תְּקַלֵּל | תְּקַלְּלִי | תְּקַלְּלוּ | תְּקַלֵּלְנָה1 | |
| third | יְקַלֵּל | תְּקַלֵּל | יְקַלְּלוּ | תְּקַלֵּלְנָה1 | |
| imperative | קַלֵּל | קַלְּלִי | קַלְּלוּ | קַלֵּלְנָה1 | |
| notes |
| ||||