קיים

Hebrew

Root
ק־ו־ם (q-w-m)

Adjective

קַיָּם • (kayám) (feminine קַיֶּמֶת, masculine plural קַיָּמִים, feminine plural קַיָּמוֹת)

1. existing
2. enduring

Derived terms

• חי וקיים / חַי וְקַיָּם (kháy vekayám)

Verb

קיים / קִיֵּם • (kiyém) (pi'el construction)

1. (transitive) to bring into existence, create

Conjugation

Conjugation of קיים / קִיֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְקַיֵּם action noun: קייום / קִיּוּם
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קיימתי / קִיַּמְתִּי		קיימנו / קִיַּמְנוּ
	second	קיימת / קִיַּמְתָּ	קיימת / קִיַּמְתְּ	קיימתם / קִיַּמְתֶּם	קיימתן / קִיַּמְתֶּן
	third	קיים / קִיֵּם	קיימה / קִיְּמָה	קיימו / קִיְּמוּ
present		מְקַיֵּם	מְקַיֶּמֶת	מְקַיְּמִים	מְקַיְּמוֹת
future	first	אֲקַיֵּם		נְקַיֵּם
	second	תְּקַיֵּם	תְּקַיְּמִי	תְּקַיְּמוּ	תְּקַיֵּמְנָה1
	third	יְקַיֵּם	תְּקַיֵּם	יְקַיְּמוּ	תְּקַיֵּמְנָה1
imperative		קַיֵּם	קַיְּמִי	קַיְּמוּ	קַיֵּמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• קיים יחסים / קִיֵּם יְחָסִים (kiyém yekhasím)
• קיים יחסי מין / קִיֵּם יַחֲסֵי מִין (kiyém yakhasé mín)