צחצח

Hebrew

Root
צ־ח־צ־ח (ts-kh-ts-kh)

Verb

צִחְצֵחַ • (tsikhtséakh) (pi'el construction)

1. to polish, brush

Conjugation

Conjugation of ציחצח / צִחְצֵחַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְצַחְצֵחַ action noun: ציחצוח / צִחְצוּחַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ציחצחתי / צִחְצַחְתִּי		ציחצחנו / צִחְצַחְנוּ
	second	ציחצחת / צִחְצַחְתָּ	ציחצחת / צִחְצַחְתְּ	ציחצחתם / צִחְצַחְתֶּם	ציחצחתן / צִחְצַחְתֶּן
	third	ציחצח / צִחְצֵחַ	ציחצחה / צִחְצְחָה	ציחצחו / צִחְצְחוּ
present		מְצַחְצֵחַ	מְצַחְצַחַת	מְצַחְצְחִים	מְצַחְצְחוֹת
future	first	אֲצַחְצֵחַ		נְצַחְצֵחַ
	second	תְּצַחְצֵחַ	תְּצַחְצְחִי	תְּצַחְצְחוּ	תְּצַחְצַחְנָה1
	third	יְצַחְצֵחַ	תְּצַחְצֵחַ	יְצַחְצְחוּ	תְּצַחְצַחְנָה1
imperative		צַחְצֵחַ	צַחְצְחִי	צַחְצְחוּ	צַחְצַחְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “צחצח” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language