צוואה

Hebrew

Root
צ־ו־ה (ts-w-h)
4 terms

Noun

צוואה / צַוָּאָה • (tzava'á) f (plural indefinite צוואות / צַוָּאוֹת, singular construct צוואת / צַוָּאַת־)

1. will, testament (a formal declaration of one's intent concerning the disposal of one's property and holdings after death)
2. order, command

   Synonyms: ציווי / צִוּוּי (ṣiwwūy, tsivúy), מצווה / מִצְוָה (miṣwɔ̂, mitsvá)