פקק

Hebrew

פקקים

Root
פ־ק־ק (p-q-q)
1 term

Noun

פְּקָק • (p'kák) m (plural indefinite פְּקָקִים)

1. a cork, bottle stopper, plug
2. a bottle cap, a bottle top
3. a traffic jam, blockage, congestion
4. (colloquial) fuse

Declension

Declension of פְּקָק

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	פְּקָק	first	פְּקָקִי		פְּקָקֵנוּ
	definite	הַפְּקָק	second	פְּקָקְךָ	פְּקָקֵךְ	פְּקַקְכֶם	פְּקַקְכֶן
	construct	פְּקַק־	third	פְּקָקוֹ	פְּקָקָהּ	פְּקָקָם	פְּקָקָן
plural	indefinite	פְּקָקִים	first	פקקיי / פְּקָקַי		פְּקָקֵינוּ
	definite	הַפְּקָקִים	second	פְּקָקֶיךָ	פקקייך / פְּקָקַיִךְ	פְּקָקֵיכֶם	פְּקָקֵיכֶן
	construct	פְּקָקֵי־	third	פְּקָקָיו	פְּקָקֶיהָ	פְּקָקֵיהֶם	פְּקָקֵיהֶן

Verb

פָּקַק • (pakák) (pa'al construction)

1. to cork

Conjugation

Conjugation of פָּקַק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לפקוק / לִפְקֹק action noun: פְּקִיקָה passive participle: פָּקוּק
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פָּקַקְתִּי		פָּקַקְנוּ
	second	פָּקַקְתָּ	פָּקַקְתְּ	פְּקַקְתֶּם1	פְּקַקְתֶּן1
	third	פָּקַק	פָּקְקָה	פָּקְקוּ
present		פּוֹקֵק	פּוֹקֶקֶת	פּוֹקְקִים	פּוֹקְקוֹת
future	first	אפקוק / אֶפְקֹק		נפקוק / נִפְקֹק
	second	תפקוק / תִּפְקֹק	תִּפְקְקִי	תִּפְקְקוּ	תפקוקנה / תִּפְקֹקְנָה2
	third	יפקוק / יִפְקֹק	תפקוק / תִּפְקֹק	יִפְקְקוּ	תפקוקנה / תִּפְקֹקְנָה2
imperative		פקוק / פְּקֹק	פִּקְקִי	פִּקְקוּ	פקוקנה / פְּקֹקְנָה2
notes		Pronounced פָּקַקְתֶּם and פָּקַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.