פליט

See also: פֿליט

Hebrew

Root
פ־ל־ט (p-l-ṭ)
3 terms

Pronunciation

• (Biblical Hebrew) IPA^(key): /paːˈliːtˤ/, [paːˈliːtˤ]
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /paˈlitˤ/, [pʰaːˈliːtˤ]
• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /paˈlit/

Noun

פָּלִיט • (palít) m (plural indefinite פְּלִיטִים, singular construct פְּלִיט־, plural construct פְּלִיטֵי־) [pattern: קָטִיל]

1. refugee

Declension

Declension of פָּלִיט

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	פָּלִיט	first	פְּלִיטִי		פְּלִיטֵנוּ
	definite	הַפָּלִיט	second	פְּלִיטְךָ	פְּלִיטֵךְ	פְּלִיטְכֶם	פְּלִיטְכֶן
	construct	פְּלִיט־	third	פְּלִיטוֹ	פְּלִיטָהּ	פְּלִיטָם	פְּלִיטָן
plural	indefinite	פְּלִיטִים	first	פליטיי / פְּלִיטַי		פְּלִיטֵינוּ
	definite	הַפְּלִיטִים	second	פְּלִיטֶיךָ	פליטייך / פְּלִיטַיִךְ	פְּלִיטֵיכֶם	פְּלִיטֵיכֶן
	construct	פְּלִיטֵי־	third	פְְּלִיטָיו	פְּלִיטֶיהָ	פְּלִיטֵיהֶם	פְּלִיטֵיהֶן

Yiddish

Verb

פליט • (flit)

1. (nonstandard) Unpointed form of פֿליט (flit).