פישל

Hebrew

Verb

פישל / פִּשֵּׁל • (pishél) (pi'el construction)

1. to botch, ruin, screw up

Conjugation

Conjugation of פישל / פִּשֵּׁל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְפַשֵּׁל action noun: פישול / פִּשּׁוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פישלתי / פִּשַּׁלְתִּי		פישלנו / פִּשַּׁלְנוּ
	second	פישלת / פִּשַּׁלְתָּ	פישלת / פִּשַּׁלְתְּ	פישלתם / פִּשַּׁלְתֶּם	פישלתן / פִּשַּׁלְתֶּן
	third	פישל / פִּשֵּׁל	פישלה / פִּשְּׁלָה	פישלו / פִּשְּׁלוּ
present		מְפַשֵּׁל	מְפַשֶּׁלֶת	מְפַשְּׁלִים	מְפַשְּׁלוֹת
future	first	אֲפַשֵּׁל		נְפַשֵּׁל
	second	תְּפַשֵּׁל	תְּפַשְּׁלִי	תְּפַשְּׁלוּ	תְּפַשֵּׁלְנָה1
	third	יְפַשֵּׁל	תְּפַשֵּׁל	יְפַשְּׁלוּ	תְּפַשֵּׁלְנָה1
imperative		פַּשֵּׁל	פַּשְּׁלִי	פַּשְּׁלוּ	פַּשֵּׁלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.