פירש

Hebrew

Root
פ־ר־שׁ (p-r-sh)
10 terms

Verb

פירש / פֵּרֵשׁ • (perésh) (pi'el construction)

1. to interpret

Conjugation

Conjugation of פירש / פֵּרֵשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְפָרֵשׁ action noun: פירוש / פֵּרוּשׁ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פירשתי / פֵּרַשְׁתִּי		פירשנו / פֵּרַשְׁנוּ
	second	פירשת / פֵּרַשְׁתָּ	פירשת / פֵּרַשְׁתְּ	פירשתם / פֵּרַשְׁתֶּם	פירשתן / פֵּרַשְׁתֶּן
	third	פירש / פֵּרֵשׁ	פירשה / פֵּרְשָׁה	פירשו / פֵּרְשׁוּ
present		מְפָרֵשׁ	מְפָרֶשֶׁת	מְפָרְשִׁים	מְפָרְשׁוֹת
future	first	אֲפָרֵשׁ		נְפָרֵשׁ
	second	תְּפָרֵשׁ	תְּפָרְשִׁי	תְּפָרְשׁוּ	תְּפָרֵשְׁנָה1
	third	יְפָרֵשׁ	תְּפָרֵשׁ	יְפָרְשׁוּ	תְּפָרֵשְׁנָה1
imperative		פָּרֵשׁ	פָּרְשִׁי	פָּרְשׁוּ	פָּרֵשְׁנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “פירש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language