פיקח

Hebrew

Root
פ־ק־ח (p-q-kh)
3 terms

Verb

פיקח / פִּקֵּחַ • (pikéakh) (pi'el construction)

1. to supervise
2. to inspect

Conjugation

Conjugation of פיקח / פִּקֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְפַקֵּחַ
		action noun		פיקוח / פִּקּוּחַ
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	פיקחתי / פִּקַּחְתִּי		פיקחנו / פִּקַּחְנוּ
	second	פיקחת / פִּקַּחְתָּ	פיקחת / פִּקַּחְתְּ	פיקחתם / פִּקַּחְתֶּם	פיקחתן / פִּקַּחְתֶּן
	third	פיקח / פִּקֵּחַ	פיקחה / פִּקְּחָה	פיקחו / פִּקְּחוּ
present		מְפַקֵּחַ	מְפַקַּחַת	מְפַקְּחִים	מְפַקְּחוֹת
future	first	אֲפַקֵּחַ		נְפַקֵּחַ
	second	תְּפַקֵּחַ	תְּפַקְּחִי	תְּפַקְּחוּ	תְּפַקַּחְנָה1
	third	יְפַקֵּחַ	תְּפַקֵּחַ	יְפַקְּחוּ	תְּפַקַּחְנָה1
imperative		פַּקֵּחַ	פַּקְּחִי	פַּקְּחוּ	פַּקַּחְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• H6493 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “פיקח” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language