פינק

Hebrew

Alternative forms

• פִנֵּק

Etymology

Root
פ־נ־ק (p-n-q)
1 term

From the root פ־נ־ק (p-n-q), in the pi`él conjugation.

Verb

פינק / פִּנֵּק • (pinék) (pi'el construction)

1. (transitive) To pamper.

Conjugation

Conjugation of פינק / פִּנֵּק (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְפַנֵּק
		action noun		פינוק / פִּנּוּק
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	פינקתי / פִּנַּקְתִּי		פינקנו / פִּנַּקְנוּ
	second	פינקת / פִּנַּקְתָּ	פינקת / פִּנַּקְתְּ	פינקתם / פִּנַּקְתֶּם	פינקתן / פִּנַּקְתֶּן
	third	פינק / פִּנֵּק	פינקה / פִּנְּקָה	פינקו / פִּנְּקוּ
present		מְפַנֵּק	מְפַנֶּקֶת	מְפַנְּקִים	מְפַנְּקוֹת
future	first	אֲפַנֵּק		נְפַנֵּק
	second	תְּפַנֵּק	תְּפַנְּקִי	תְּפַנְּקוּ	תְּפַנֵּקְנָה1
	third	יְפַנֵּק	תְּפַנֵּק	יְפַנְּקוּ	תְּפַנֵּקְנָה1
imperative		פַּנֵּק	פַּנְּקִי	פַּנְּקוּ	פַּנֵּקְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• מפונק / מְפֻנָּק (m'funák, “spoiled”)