פינק

Hebrew

Alternative forms

• פִנֵּק

Etymology

Root
פ־נ־ק (p-n-q)

From the root פ־נ־ק (p-n-q), in the pi`él conjugation.

Verb

פינק / פִּנֵּק • (pinék) (pi'el construction)

1. (transitive) To pamper.

Conjugation

Conjugation of פינק / פִּנֵּק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְפַנֵּק action noun: פינוק / פִּנּוּק
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פינקתי / פִּנַּקְתִּי		פינקנו / פִּנַּקְנוּ
	second	פינקת / פִּנַּקְתָּ	פינקת / פִּנַּקְתְּ	פינקתם / פִּנַּקְתֶּם	פינקתן / פִּנַּקְתֶּן
	third	פינק / פִּנֵּק	פינקה / פִּנְּקָה	פינקו / פִּנְּקוּ
present		מְפַנֵּק	מְפַנֶּקֶת	מְפַנְּקִים	מְפַנְּקוֹת
future	first	אֲפַנֵּק		נְפַנֵּק
	second	תְּפַנֵּק	תְּפַנְּקִי	תְּפַנְּקוּ	תְּפַנֵּקְנָה1
	third	יְפַנֵּק	תְּפַנֵּק	יְפַנְּקוּ	תְּפַנֵּקְנָה1
imperative		פַּנֵּק	פַּנְּקִי	פַּנְּקוּ	פַּנֵּקְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• מפונק / מְפֻנָּק (m'funák, “spoiled”)