פיגר

Hebrew

Root
פ־ג־ר (p-g-r)

Verb

פיגר / פִּגֵּר • (pigér) (pi'el construction)

1. to lag

Conjugation

Conjugation of פיגר / פִּגֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְפַגֵּר action noun: פיגור / פִּגּוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פיגרתי / פִּגַּרְתִּי		פיגרנו / פִּגַּרְנוּ
	second	פיגרת / פִּגַּרְתָּ	פיגרת / פִּגַּרְתְּ	פיגרתם / פִּגַּרְתֶּם	פיגרתן / פִּגַּרְתֶּן
	third	פיגר / פִּגֵּר	פיגרה / פִּגְּרָה	פיגרו / פִּגְּרוּ
present		מְפַגֵּר	מְפַגֶּרֶת	מְפַגְּרִים	מְפַגְּרוֹת
future	first	אֲפַגֵּר		נְפַגֵּר
	second	תְּפַגֵּר	תְּפַגְּרִי	תְּפַגְּרוּ	תְּפַגֵּרְנָה1
	third	יְפַגֵּר	תְּפַגֵּר	יְפַגְּרוּ	תְּפַגֵּרְנָה1
imperative		פַּגֵּר	פַּגְּרִי	פַּגְּרוּ	פַּגֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “פיגר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language