פיגר

Hebrew

Root
פ־ג־ר (p-g-r)
1 term

Verb

פיגר / פִּגֵּר • (pigér) (pi'el construction)

1. to lag

Conjugation

Conjugation of פיגר / פִּגֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְפַגֵּר
		action noun		פיגור / פִּגּוּר
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	פיגרתי / פִּגַּרְתִּי		פיגרנו / פִּגַּרְנוּ
	second	פיגרת / פִּגַּרְתָּ	פיגרת / פִּגַּרְתְּ	פיגרתם / פִּגַּרְתֶּם	פיגרתן / פִּגַּרְתֶּן
	third	פיגר / פִּגֵּר	פיגרה / פִּגְּרָה	פיגרו / פִּגְּרוּ
present		מְפַגֵּר	מְפַגֶּרֶת	מְפַגְּרִים	מְפַגְּרוֹת
future	first	אֲפַגֵּר		נְפַגֵּר
	second	תְּפַגֵּר	תְּפַגְּרִי	תְּפַגְּרוּ	תְּפַגֵּרְנָה1
	third	יְפַגֵּר	תְּפַגֵּר	יְפַגְּרוּ	תְּפַגֵּרְנָה1
imperative		פַּגֵּר	פַּגְּרִי	פַּגְּרוּ	פַּגֵּרְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “פיגר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language