פוצץ

Hebrew

Root
פ־צ־ץ (p-ts-ts)

Verb

פּוֹצֵץ • (potséts) (pi'el construction)

1. (transitive) to blow up, make explode
2. Often used figuratively.

Conjugation

Conjugation of פּוֹצֵץ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְפוֹצֵץ action noun: פִּיצוּץ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פּוֹצַצְתִּי		פּוֹצַצְנוּ
	second	פּוֹצַצְתָּ	פּוֹצַצְתְּ	פּוֹצַצְתֶּם	פּוֹצַצְתֶּן
	third	פּוֹצֵץ	פּוֹצְצָה	פּוֹצְצוּ
present		מְפוֹצֵץ	מְפוֹצֶצֶת	מְפוֹצְצִים	מְפוֹצְצוֹת
future	first	אֲפוֹצֵץ		נְפוֹצֵץ
	second	תְּפוֹצֵץ	תְּפוֹצְצִי	תְּפוֹצְצוּ	תְּפוֹצֵצְנָה1
	third	יְפוֹצֵץ	תְּפוֹצֵץ	יְפוֹצְצוּ	תְּפוֹצֵצְנָה1
imperative		פּוֹצֵץ	פּוֹצְצִי	פּוֹצְצוּ	פּוֹצֵצְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.