עקץ

Hebrew

Root
ע־ק־ץ (ʿ-q-ts)
3 terms

Verb

עָקַץ • (ʿakáts) (pa'al construction, passive counterpart נֶעֱקַץ)

1. to sting
2. to insult

Conjugation

Conjugation of עָקַץ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לעקוץ / לַעֲקֹץ action noun: עֲקִיצָה passive participle: עָקוּץ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	עָקַצְתִּי		עָקַצְנוּ
	second	עָקַצְתָּ	עָקַצְתְּ	עֲקַצְתֶּם1	עֲקַצְתֶּן1
	third	עָקַץ	עָקְצָה	עָקְצוּ
present		עוֹקֵץ	עוֹקֶצֶת	עוֹקְצִים	עוֹקְצוֹת
future	first	אעקוץ / אֶעֱקֹץ		נעקוץ / נַעֲקֹץ
	second	תעקוץ / תַּעֲקֹץ	תַּעַקְצִי	תַּעַקְצוּ	תעקוצנה / תַּעֲקֹצְנָה2
	third	יעקוץ / יַעֲקֹץ	תעקוץ / תַּעֲקֹץ	יַעַקְצוּ	תעקוצנה / תַּעֲקֹצְנָה2
imperative		עקוץ / עֲקֹץ	עִקְצִי	עִקְצוּ	עקוצנה / עֲקֹצְנָה2
notes		Pronounced עָקַצְתֶּם and עָקַצְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Noun

עֹקֶץ • (ókets) m

1. defective spelling of עוקץ