עלז

Hebrew

Root
ע־ל־ז (ʿ-l-z)
2 terms

Verb

עָלַז • (ʿaláz) (pa'al construction)

1. (dated or formal) to rejoice

Conjugation

Conjugation of עָלַז (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לעלוז / לַעֲלֹז action noun: — passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	עָלַזְתִּי		עָלַזְנוּ
	second	עָלַזְתָּ	עָלַזְתְּ	עֲלַזְתֶּם1	עֲלַזְתֶּן1
	third	עָלַז	עָלְזָה	עָלְזוּ
present		עוֹלֵז	עוֹלֶזֶת	עוֹלְזִים	עוֹלְזוֹת
future	first	אעלוז / אֶעֱלֹז		נעלוז / נַעֲלֹז
	second	תעלוז / תַּעֲלֹז	תַּעַלְזִי	תַּעַלְזוּ	תעלוזנה / תַּעֲלֹזְנָה2
	third	יעלוז / יַעֲלֹז	תעלוז / תַּעֲלֹז	יַעַלְזוּ	תעלוזנה / תַּעֲלֹזְנָה2
imperative		עלוז / עֲלֹז	עִלְזִי	עִלְזוּ	עלוזנה / עֲלֹזְנָה2
notes		Pronounced עָלַזְתֶּם and עָלַזְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Adjective

עָלֵז • (ʿaléz)

1. (literary) joyful, happy