עיבד

Hebrew

Root
ע־ב־ד (ʿ-b-d)
11 terms

Verb

עיבד / עִבֵּד • (ibéd) (pi'el construction)

1. to process

Conjugation

Conjugation of עיבד / עִבֵּד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְעַבֵּד action noun: עיבוד / עִבּוּד
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	עיבדתי / עִבַּדְתִּי		עיבדנו / עִבַּדְנוּ
	second	עיבדת / עִבַּדְתָּ	עיבדת / עִבַּדְתְּ	עיבדתם / עִבַּדְתֶּם	עיבדתן / עִבַּדְתֶּן
	third	עיבד / עִבֵּד	עיבדה / עִבְּדָה	עיבדו / עִבְּדוּ
present		מְעַבֵּד	מְעַבֶּדֶת	מְעַבְּדִים	מְעַבְּדוֹת
future	first	אֲעַבֵּד		נְעַבֵּד
	second	תְּעַבֵּד	תְּעַבְּדִי	תְּעַבְּדוּ	תְּעַבֵּדְנָה1
	third	יְעַבֵּד	תְּעַבֵּד	יְעַבְּדוּ	תְּעַבֵּדְנָה1
imperative		עַבֵּד	עַבְּדִי	עַבְּדוּ	עַבֵּדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “עיבד” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language