עטף

Hebrew

Root
ע־ט־ף (ʿ-ṭ-p)
4 terms

Etymology

See also Arabic ع ط ف (ʕ ṭ f, “to fold, bend, incline”).

Verb

עָטַף • (atáf) (pa'al construction)

1. to wrap, to cover, to package
2. to envelop

Conjugation

Conjugation of עָטַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לעטוף / לַעֲטֹף action noun: עֲטִיפָה passive participle: עָטוּף
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	עָטַפְתִּי		עָטַפְנוּ
	second	עָטַפְתָּ	עָטַפְתְּ	עֲטַפְתֶּם1	עֲטַפְתֶּן1
	third	עָטַף	עָטְפָה	עָטְפוּ
present		עוֹטֵף	עוֹטֶפֶת	עוֹטְפִים	עוֹטְפוֹת
future	first	אעטוף / אֶעֱטֹף		נעטוף / נַעֲטֹף
	second	תעטוף / תַּעֲטֹף	תַּעַטְפִי	תַּעַטְפוּ	תעטופנה / תַּעֲטֹפְנָה2
	third	יעטוף / יַעֲטֹף	תעטוף / תַּעֲטֹף	יַעַטְפוּ	תעטופנה / תַּעֲטֹפְנָה2
imperative		עטוף / עֲטֹף	עִטְפִי	עִטְפוּ	עטופנה / עֲטֹפְנָה2
notes		Pronounced עָטַפְתֶּם and עָטַפְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.