עוה

Hebrew

Etymology

Root
ע־ו־ה (ʿ-w-h)

From the root ע־ו־ה (ʿ-w-h), forming words relating to twisting, distorting, bending. Related to the root א־ו־ה ('-w-h), forming words relating to desire and lust. Related to the Arabic root غ و ي (ḡ w y). Cognate with Arabic أَغْوَى (ʔaḡwā, “to lure, to tempt”), Arabic غَوَى (ḡawā, “to bend, to curve”), and Aramaic עויא (ʿiwyā, ʿawyā, “perversity, sin”).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ˈ(ʔ)iva/
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /ˈʕiwɔː/

Verb

עִוָּה • (ʿiva) (pi'el construction, infinitive לְעַוּוֹת, future יְעַוֶּה)

1. to twist, to distort

Conjugation

Conjugation of עיוה / עִוָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְעַוּוֹת action noun: עיווי / עִוּוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	עיויתי / עִוִּיתִי		עיוינו / עִוִּינוּ
	second	עיוית / עִוִּיתָ	עיוית / עִוִּית	עיויתם / עִוִּיתֶם	עיויתן / עִוִּיתֶן
	third	עיוה / עִוָּה	עיותה / עִוְּתָה	עיוו / עִוּוּ
present		מְעַוֶּה	מְעַוָּה	מְעַוִּים	מְעַוּוֹת
future	first	אֲעַוֶּה		נְעַוֶּה
	second	תְּעַוֶּה	תְּעַוִּי	תְּעַוּוּ	תְּעַוֶּינָה1
	third	יְעַוֶּה	תְּעַוֶּה	יְעַוּוּ	תְּעַוֶּינָה1
imperative		עַוֵּה	עַוִּי	עַוּוּ	עַוֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

H5753 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible