סיפח

Hebrew

Root
ס־פ־ח (s-p-kh)

Verb

סיפח / סִפֵּחַ • (sipéakh) (pi'el construction)

1. to annex

Conjugation

Conjugation of סיפח / סִפֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְסַפֵּחַ action noun: סיפוח / סִפּוּחַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	סיפחתי / סִפַּחְתִּי		סיפחנו / סִפַּחְנוּ
	second	סיפחת / סִפַּחְתָּ	סיפחת / סִפַּחְתְּ	סיפחתם / סִפַּחְתֶּם	סיפחתן / סִפַּחְתֶּן
	third	סיפח / סִפֵּחַ	סיפחה / סִפְּחָה	סיפחו / סִפְּחוּ
present		מְסַפֵּחַ	מְסַפַּחַת	מְסַפְּחִים	מְסַפְּחוֹת
future	first	אֲסַפֵּחַ		נְסַפֵּחַ
	second	תְּסַפֵּחַ	תְּסַפְּחִי	תְּסַפְּחוּ	תְּסַפַּחְנָה1
	third	יְסַפֵּחַ	תְּסַפֵּחַ	יְסַפְּחוּ	תְּסַפַּחְנָה1
imperative		סַפֵּחַ	סַפְּחִי	סַפְּחוּ	סַפַּחְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.