סינגר

Hebrew

Etymology

Root
ס־נ־ג־ר (s-n-g-r)
2 terms

From the root ס־נ־ג־ר (s-n-g-r), a back-formation from סָנֵגוֹר (sanegór), ultimately from Ancient Greek συνήγορος (sunḗgoros).

Verb

סינגר / סִנְגֵּר • (singér) (pi'el construction)

1. to defend, to plead for

Conjugation

Conjugation of סינגר / סִנְגֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְסַנְגֵּר action noun: סינגור / סִנְגּוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	סינגרתי / סִנְגַּרְתִּי		סינגרנו / סִנְגַּרְנוּ
	second	סינגרת / סִנְגַּרְתָּ	סינגרת / סִנְגַּרְתְּ	סינגרתם / סִנְגַּרְתֶּם	סינגרתן / סִנְגַּרְתֶּן
	third	סינגר / סִנְגֵּר	סינגרה / סִנְגְּרָה	סינגרו / סִנְגְּרוּ
present		מְסַנְגֵּר	מְסַנְגֶּרֶת	מְסַנְגְּרִים	מְסַנְגְּרוֹת
future	first	אֲסַנְגֵּר		נְסַנְגֵּר
	second	תְּסַנְגֵּר	תְּסַנְגְּרִי	תְּסַנְגְּרוּ	תְּסַנְגֵּרְנָה1
	third	יְסַנְגֵּר	תְּסַנְגֵּר	יְסַנְגְּרוּ	תְּסַנְגֵּרְנָה1
imperative		סַנְגֵּר	סַנְגְּרִי	סַנְגְּרוּ	סַנְגֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• סינגור / סִנְגּוּר (singúr)