סימר

Hebrew

Root
ס־מ־ר (s-m-r)

Verb

סימר / סִמֵּר • (simér) (pi'el construction)

1. to nail

Conjugation

Conjugation of סימר / סִמֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְסַמֵּר action noun: סימור / סִמּוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	סימרתי / סִמַּרְתִּי		סימרנו / סִמַּרְנוּ
	second	סימרת / סִמַּרְתָּ	סימרת / סִמַּרְתְּ	סימרתם / סִמַּרְתֶּם	סימרתן / סִמַּרְתֶּן
	third	סימר / סִמֵּר	סימרה / סִמְּרָה	סימרו / סִמְּרוּ
present		מְסַמֵּר	מְסַמֶּרֶת	מְסַמְּרִים	מְסַמְּרוֹת
future	first	אֲסַמֵּר		נְסַמֵּר
	second	תְּסַמֵּר	תְּסַמְּרִי	תְּסַמְּרוּ	תְּסַמֵּרְנָה1
	third	יְסַמֵּר	תְּסַמֵּר	יְסַמְּרוּ	תְּסַמֵּרְנָה1
imperative		סַמֵּר	סַמְּרִי	סַמְּרוּ	סַמֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “סימר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language