סווג

Hebrew

Root
ס־ו־ג (s-w-g)

Verb

סווג / סֻוַּג • (suvag) (pu'al construction, active counterpart סיווג / סִוֵּג)

1. to be classified, to be categorized

Conjugation

Conjugation of סווג / סֻוַּג (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	סווגתי / סֻוַּגְתִּי		סווגנו / סֻוַּגְנוּ
	second	סווגת / סֻוַּגְתָּ	סווגת / סֻוַּגְתְּ	סווגתם / סֻוַּגְתֶּם	סווגתן / סֻוַּגְתֶּן
	third	סווג / סֻוַּג	סווגה / סֻוְּגָה	סווגו / סֻוְּגוּ
present		מסווג / מְסֻוָּג	מסווגת / מְסֻוֶּגֶת	מסווגים / מְסֻוָּגִים	מסווגות / מְסֻוָּגוֹת
future	first	אסווג / אֲסֻוַּג		נסווג / נְסֻוַּג
	second	תסווג / תְּסֻוַּג	תסווגי / תְּסֻוְּגִי	תסווגו / תְּסֻוְּגוּ	תסווגנה / תְּסֻוַּגְנָה1
	third	יסווג / יְסֻוַּג	תסווג / תְּסֻוַּג	יסווגו / יְסֻוְּגוּ	תסווגנה / תְּסֻוַּגְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• "סווג" in the Verb Conjugation Tables of the Academy of Hebrew Language