סדק

Hebrew

Root
ס־ד־ק (s-d-q)

Noun

סֶדֶק • (sédeq) m (plural indefinite סְדָקִים, singular construct סֶדֶק־, plural construct סִדְקֵי־)

1. A crack, a fracture.

Verb

סָדַק • (sadáq) (pa'al construction)

1. To crack, to fracture.

Conjugation

Conjugation of סָדַק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לסדוק / לִסְדֹּק action noun: סְדִיקָה passive participle: סָדוּק
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	סָדַקְתִּי		סָדַקְנוּ
	second	סָדַקְתָּ	סָדַקְתְּ	סְדַקְתֶּם1	סְדַקְתֶּן1
	third	סָדַק	סָדְקָה	סָדְקוּ
present		סוֹדֵק	סוֹדֶקֶת	סוֹדְקִים	סוֹדְקוֹת
future	first	אסדוק / אֶסְדֹּק		נסדוק / נִסְדֹּק
	second	תסדוק / תִּסְדֹּק	תִּסְדְּקִי	תִּסְדְּקוּ	תסדוקנה / תִּסְדֹּקְנָה2
	third	יסדוק / יִסְדֹּק	תסדוק / תִּסְדֹּק	יִסְדְּקוּ	תסדוקנה / תִּסְדֹּקְנָה2
imperative		סדוק / סְדֹק	סִדְקִי	סִדְקוּ	סדוקנה / סְדֹקְנָה2
notes		Pronounced סָדַקְתֶּם and סָדַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.