נתקל

Hebrew

Root
ת־ק־ל (t-q-l)
2 terms

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /nitˈkal/

Verb

נִתְקַל • (nit'kál) (nif'al construction)

1. to bump into, run into, encounter, come across [with בְּ־]

Conjugation

Conjugation of נִתְקַל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיתקל / לְהִתָּקֵל action noun: היתקלות / הִתָּקְלוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִתְקַלְתִּי		נִתְקַלְנוּ
	second	נִתְקַלְתָּ	נִתְקַלְתְּ	נִתְקַלְתֶּם	נִתְקַלְתֶּן
	third	נִתְקַל	נִתְקְלָה	נִתְקְלוּ
present		נִתְקָל	נִתְקֶלֶת	נִתְקָלִים	נִתְקָלוֹת
future	first	אֶתָּקֵל		ניתקל / נִתָּקֵל
	second	תיתקל / תִּתָּקֵל	תיתקלי / תִּתָּקְלִי	תיתקלו / תִּתָּקְלוּ	תיתקלנה / תִּתָּקֵלְנָה1
	third	ייתקל / יִתָּקֵל	תיתקל / תִּתָּקֵל	ייתקלו / יִתָּקְלוּ	תיתקלנה / תִּתָּקֵלְנָה1
imperative		היתקל / הִתָּקֵל	היתקלי / הִתָּקְלִי	היתקלו / הִתָּקְלוּ	היתקלנה / הִתָּקֵלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.