נשלט

Hebrew

Root
שׁ־ל־ט (sh-l-ṭ)
12 terms

Verb

נִשְׁלַט • (nishlat) (nif'al construction, active counterpart שָׁלַט)

1. to be ruled, to be controlled

   ארצנו נשלטה על ידי זרים. ― 'ár'tsenu nish'letá al yadei zarím. ― Our country was being ruled by foreigners.

Conjugation

Conjugation of נִשְׁלַט (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להישלט / לְהִשָּׁלֵט action noun: הישלטות / הִשָּׁלְטוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִשְׁלַטְתִּי		נִשְׁלַטְנוּ
	second	נִשְׁלַטְתָּ	נִשְׁלַטְתְּ	נִשְׁלַטְתֶּם	נִשְׁלַטְתֶּן
	third	נִשְׁלַט	נִשְׁלְטָה	נִשְׁלְטוּ
present		נִשְׁלָט	נִשְׁלֶטֶת	נִשְׁלָטִים	נִשְׁלָטוֹת
future	first	אֶשָּׁלֵט		נישלט / נִשָּׁלֵט
	second	תישלט / תִּשָּׁלֵט	תישלטי / תִּשָּׁלְטִי	תישלטו / תִּשָּׁלְטוּ	תישלטנה / תִּשָּׁלֵטְנָה1
	third	יישלט / יִשָּׁלֵט	תישלט / תִּשָּׁלֵט	יישלטו / יִשָּׁלְטוּ	תישלטנה / תִּשָּׁלֵטְנָה1
imperative		הישלט / הִשָּׁלֵט	הישלטי / הִשָּׁלְטִי	הישלטו / הִשָּׁלְטוּ	הישלטנה / הִשָּׁלֵטְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.