נשה

Hebrew

Etymology 1

From Proto-West Semitic *n-š-y. Compare Arabic نَسِيَ (nasiya) and Ge'ez ናሕሰየ (naḥsäyä).

Verb

נָשָׁה • (nashá) (pa'al construction)

1. To forget
   • Tanach, Lamentations 3:17, with translation of the Jewish Publication Society:

     וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה

     va-tiznáḥ mi-shalóm nafshí nashíti tovah

     And my soul is removed far off from peace, I forgot prosperity.

Conjugation

Conjugation of נָשָׁה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לִנְשׁוֹת
		action noun		נְשִׁיָּה
		passive participle		נָשׁוּי
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נָשִׁיתִי		נָשִׁינוּ
	second	נָשִׁיתָ	נָשִׁית	נְשִׁיתֶם1	נְשִׁיתֶן1
	third	נָשָׁה	נָשְׁתָה	נָשׁוּ
present		נוֹשֶׁה	נוֹשָׁה	נוֹשִׁים	נוֹשׁוֹת
future	first	אֶשֶּׁה		נישה / נִשֶּׁה
	second	תישה / תִּשֶּׁה	תישי / תִּשִּׁי	תישו / תִּשּׁוּ	תישינה / תִּשֶּׁינָה2
	third	יישה / יִשֶּׁה	תישה / תִּשֶּׁה	יישו / יִשּׁוּ	תישינה / תִּשֶּׁינָה2
imperative		נְשֵׁה	נְשִׁי	נְשׁוּ	נְשֶׁינָה2

¹ Pronounced נָשִׁיתֶם and נָשִׁיתֶן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

References

• H5382 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 2

A native root. Compare Arabic نَسَأَ (nasaʔa, “to postpone, to defer, to sell on credit”)

Verb

נָשָׁה • (nashá) (pa'al construction)

1. To act as a usurer, to lend on interest.
   • Alternative spelling of נָשָׁא
   • Tanach, Exodus 22:24, with translation of the Jewish Publication Society:

     אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ

     im késef talvéh et ʿamí et he-ʿaní ʿimákh lo tihyéh lo k-nosheh lo tasímun ʿaláv neshekh

     If thou lend money to any of My people, even to the poor with thee, thou shalt not be to him as a creditor; neither shall ye lay upon him interest.

Conjugation

Conjugation of נָשָׁה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לִנְשׁוֹת
		action noun		נְשִׁיָּה
		passive participle		נָשׁוּי
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נָשִׁיתִי		נָשִׁינוּ
	second	נָשִׁיתָ	נָשִׁית	נְשִׁיתֶם1	נְשִׁיתֶן1
	third	נָשָׁה	נָשְׁתָה	נָשׁוּ
present		נוֹשֶׁה	נוֹשָׁה	נוֹשִׁים	נוֹשׁוֹת
future	first	אֶשֶּׁה		נישה / נִשֶּׁה
	second	תישה / תִּשֶּׁה	תישי / תִּשִּׁי	תישו / תִּשּׁוּ	תישינה / תִּשֶּׁינָה2
	third	יישה / יִשֶּׁה	תישה / תִּשֶּׁה	יישו / יִשּׁוּ	תישינה / תִּשֶּׁינָה2
imperative		נְשֵׁה	נְשִׁי	נְשׁוּ	נְשֶׁינָה2

¹ Pronounced נָשִׁיתֶם and נָשִׁיתֶן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

References

• H5383 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible