נרדם

Hebrew

Root
ר־ד־ם (r-d-m)
3 terms

Verb

נִרְדַּם • (nirdám) (nif'al construction)

1. to fall asleep

Conjugation

Conjugation of נִרְדַּם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להירדם / לְהֵרָדֵם action noun: הירדמות / הֵרָדְמוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִרְדַּמְתִּי		נִרְדַּמְנוּ
	second	נִרְדַּמְתָּ	נִרְדַּמְתְּ	נִרְדַּמְתֶּם	נִרְדַּמְתֶּן
	third	נִרְדַּם	נִרְדְּמָה	נִרְדְּמוּ
present		נִרְדָּם	נִרְדֶּמֶת	נִרְדָּמִים	נִרְדָּמוֹת
future	first	אירדם / אֵרָדֵם		נירדם / נֵרָדֵם
	second	תירדם / תֵּרָדֵם	תירדמי / תֵּרָדְמִי	תירדמו / תֵּרָדְמוּ	תירדמנה / תֵּרָדֵמְנָה1
	third	יירדם / יֵרָדֵם	תירדם / תֵּרָדֵם	יירדמו / יֵרָדְמוּ	תירדמנה / תֵּרָדֵמְנָה1
imperative		הירדם / הֵרָדֵם	הירדמי / הֵרָדְמִי	הירדמו / הֵרָדְמוּ	הירדמנה / הֵרָדֵמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.