נפרד

Hebrew

Root
פ־ר־ד (p-r-d)
6 terms

Verb

נִפְרַד • (nifrád) (nif'al construction)

1. to separate or become separated from; to break up with
2. to relinquish, to give up, to take leave of

Conjugation

Conjugation of נִפְרַד (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להיפרד / לְהִפָּרֵד
		action noun		היפרדות / הִפָּרְדוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נִפְרַדְתִּי		נִפְרַדְנוּ
	second	נִפְרַדְתָּ	נִפְרַדְתְּ	נִפְרַדְתֶּם	נִפְרַדְתֶּן
	third	נִפְרַד	נִפְרְדָה	נִפְרְדוּ
present		נִפְרָד	נִפְרֶדֶת	נִפְרָדִים	נִפְרָדוֹת
future	first	אֶפָּרֵד		ניפרד / נִפָּרֵד
	second	תיפרד / תִּפָּרֵד	תיפרדי / תִּפָּרְדִי	תיפרדו / תִּפָּרְדוּ	תיפרדנה / תִּפָּרֵדְנָה1
	third	ייפרד / יִפָּרֵד	תיפרד / תִּפָּרֵד	ייפרדו / יִפָּרְדוּ	תיפרדנה / תִּפָּרֵדְנָה1
imperative		היפרד / הִפָּרֵד	היפרדי / הִפָּרְדִי	היפרדו / הִפָּרְדוּ	היפרדנה / הִפָּרֵדְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

Adjective

נִפְרָד • (nifrád)

1. separate; different; independent