נמכר

Hebrew

Root
מ־כ־ר (m-k-r)
8 terms

Verb

נִמְכַּר • (nimkár) (nif'al construction, infinitive להימכר / לְהִמָּכֵר, present נִמְכָּר, future יימכר / יִמָּכֵר, imperative הימכר / הִמָּכֵר, active counterpart מָכַר)

1. to be sold, to be transferred in exchange for money

Conjugation

Conjugation of נִמְכַּר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להימכר / לְהִמָּכֵר
		action noun		הימכרות / הִמָּכְרוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נִמְכַּרְתִּי		נִמְכַּרְנוּ
	second	נִמְכַּרְתָּ	נִמְכַּרְתְּ	נִמְכַּרְתֶּם	נִמְכַּרְתֶּן
	third	נִמְכַּר	נִמְכְּרָה	נִמְכְּרוּ
present		נִמְכָּר	נִמְכֶּרֶת	נִמְכָּרִים	נִמְכָּרוֹת
future	first	אֶמָּכֵר		נימכר / נִמָּכֵר
	second	תימכר / תִּמָּכֵר	תימכרי / תִּמָּכְרִי	תימכרו / תִּמָּכְרוּ	תימכרנה / תִּמָּכֵרְנָה1
	third	יימכר / יִמָּכֵר	תימכר / תִּמָּכֵר	יימכרו / יִמָּכְרוּ	תימכרנה / תִּמָּכֵרְנָה1
imperative		הימכר / הִמָּכֵר	הימכרי / הִמָּכְרִי	הימכרו / הִמָּכְרוּ	הימכרנה / הִמָּכֵרְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.