נמכר

Hebrew

Root
מ־כ־ר (m-k-r)

Verb

נִמְכַּר • (nimkár) (nif'al construction, infinitive להימכר / לְהִמָּכֵר, present נִמְכָּר, future יימכר / יִמָּכֵר, imperative הימכר / הִמָּכֵר, active counterpart מָכַר)

1. to be sold, to be transferred in exchange for money

Conjugation

Conjugation of נִמְכַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להימכר / לְהִמָּכֵר action noun: הימכרות / הִמָּכְרוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִמְכַּרְתִּי		נִמְכַּרְנוּ
	second	נִמְכַּרְתָּ	נִמְכַּרְתְּ	נִמְכַּרְתֶּם	נִמְכַּרְתֶּן
	third	נִמְכַּר	נִמְכְּרָה	נִמְכְּרוּ
present		נִמְכָּר	נִמְכֶּרֶת	נִמְכָּרִים	נִמְכָּרוֹת
future	first	אֶמָּכֵר		נימכר / נִמָּכֵר
	second	תימכר / תִּמָּכֵר	תימכרי / תִּמָּכְרִי	תימכרו / תִּמָּכְרוּ	תימכרנה / תִּמָּכֵרְנָה1
	third	יימכר / יִמָּכֵר	תימכר / תִּמָּכֵר	יימכרו / יִמָּכְרוּ	תימכרנה / תִּמָּכֵרְנָה1
imperative		הימכר / הִמָּכֵר	הימכרי / הִמָּכְרִי	הימכרו / הִמָּכְרוּ	הימכרנה / הִמָּכֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.