נכלם

Hebrew

Root
כ־ל־ם (k-l-m)

Verb

נִכְלַם • (nikhlám) (nif'al construction)

1. (literary) to be ashamed, abashed, embarrassed

Conjugation

Conjugation of נִכְלַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיכלם / לְהִכָּלֵם action noun: היכלמות / הִכָּלְמוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִכְלַמְתִּי		נִכְלַמְנוּ
	second	נִכְלַמְתָּ	נִכְלַמְתְּ	נִכְלַמְתֶּם	נִכְלַמְתֶּן
	third	נִכְלַם	נִכְלְמָה	נִכְלְמוּ
present		נִכְלָם	נִכְלֶמֶת	נִכְלָמִים	נִכְלָמוֹת
future	first	אֶכָּלֵם		ניכלם / נִכָּלֵם
	second	תיכלם / תִּכָּלֵם	תיכלמי / תִּכָּלְמִי	תיכלמו / תִּכָּלְמוּ	תיכלמנה / תִּכָּלֵמְנָה1
	third	ייכלם / יִכָּלֵם	תיכלם / תִּכָּלֵם	ייכלמו / יִכָּלְמוּ	תיכלמנה / תִּכָּלֵמְנָה1
imperative		היכלם / הִכָּלֵם	היכלמי / הִכָּלְמִי	היכלמו / הִכָּלְמוּ	היכלמנה / הִכָּלֵמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.