נכווה

Hebrew

Root
כ־ו־ה (k-w-h)
1 term

Verb

נכווה / נִכְוָה • (nikhvá) (nif'al construction)

1. (literally and figuratively) to get burned, to burn oneself
   • 2015, Claire Keegan, ללכת בשדות הכחולים, Zikit Publishing House, translation of Walk the Blue Fields (in English), →ISBN:

     החשמל עדיין לא חזר. הוא הרתיח מים על הכיריים וכמעט נכווה.

     [original: Electricity has not yet returned. He boiled water on the stove and almost got burned.]

Conjugation

Conjugation of נִכְוָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להיכוות / לְהִכָּווֹת
		action noun		היכוות / הִכָּווּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נִכְוֵיתִי		נִכְוֵינוּ
	second	נִכְוֵיתָ	נִכְוֵית	נִכְוֵיתֶם	נִכְוֵיתֶן
	third	נִכְוָה	נִכְוְתָה	נִכְווּ
present		נִכְוֶה	נִכְוֵית	נִכְוִים	נִכְווֹת
future	first	אֶכָּוֶה		ניכוה / נִכָּוֶה
	second	תיכוה / תִּכָּוֶה	תיכוי / תִּכָּוִי	תיכוו / תִּכָּווּ	תיכוינה / תִּכָּוֶינָה1
	third	ייכוה / יִכָּוֶה	תיכוה / תִּכָּוֶה	ייכוו / יִכָּווּ	תיכוינה / תִּכָּוֶינָה1
imperative		היכוה / הִכָּוֵה	היכוי / הִכָּוִי	היכוו / הִכָּווּ	היכוינה / הִכָּוֶינָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• מִי שֶׁנִכְוָה בְּרוֹתְחִין נִזְהָר בְּצוֹנְנִין (mi shenikhvá berotkhín niz'hár betzonenín)